תאונות עבודה

תאונות עבודה מוגדרת בחוק המוסד לביטוח לאומי.

לפי הגדרה זו, חייבים להתמלא שני תנאים כדי שהתאונה הנגרמת לעובד (שכיר, אבל גם עצמאי) תוכר כתאונת עבודה. ראשית, התאונה חייבת להתרחש תוך כדי העבודה, ושנית היא חייבת להתרחש עקב העבודה.

כאשר מדובר בתאונת עבודה ישנם 2 מסלולי תביעה לקבלת פיצויים. האחד מול הביטוח הלאומי והשני מול המעסיק.

כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה יש תחילה להוכיח כי ארעה  תוך כדי ועקב העבודה.

הגשת תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי - הפיצוי הראשוני שיכול להינתן מהביטוח הלאומי הוא דמי פגיעה כדי לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו בגין כך. במסגרת תביעה זו אין כל חשיבות לסוגיית האשם בתאונה. מדובר בתשלום על הפסד של עד 90 ימי עבודה לאחר התאונה. הפיצוי ישולם על בסיס של 75% משכרו של העובד. ניתן להגיש תביעה זו תוך שנה אחת ממועד קרות התאונה. 

 

תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ניתן להגיש רק לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ועד 48 חודשים מיום התאונה.

העובד יזומן לוועדה רפואית שם ייקבע אם יש לו נכות זמנית, קבועה או זמנית וקבועה . במידה שתיקבע לעובד נכות קבועה בשיעור של פחות מ-20% ישולם לו מענק נכות, שהינו סכום חד פעמי. במידה שסכום הפיצוי יעלה על 20%, תשולם לו קצבה חודשית קבועה.

הגשת תביעה כנגד המעסיק - במידה ותאונת העבודה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק ניתן לתבוע גם את המעסיק וזאת במסגרת תביעה נזיקית. להבדיל מהתביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, במקרה זה על העובד להוכיח כי התאונה אכן אירעה עקב התרשלות המעסיק ועל כן הוא אחראי לנזקים שנגרמו לעובד בגינה.

 

במידה והמעסיק מבוטח בפוליסת ביטוח מסוג חבות מעבידים, חברת הביטוח היא שתשלם את מלוא הפיצוי לעובד. ניתן להגיש תביעה זו תוך 7 שנים ממועד קרות התאונה ולאחר תקופה זאת חלה התיישנות.

 

הגשת תביעה במסגרת פוליסת תאונות אישיות - עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסת תאונות אישיות, פוליסת נכות פוליסת אובדן כושר עבודה, וכן פוליסת קבוצתיות מטעם מקום עבודתם.

 

עובד אשר נפגע במהלך העבודה, זכאי  להגיש תביעה גם מכח הפוליסה/ות הפרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד המעסיק. ניתן להגיש תביעה זו תוך 3 שנים ממועד קרות התאונה.

 

©מורן אברהמי יום טוב - משרד עו"ד ונוטריון