צוואות וירושות

צוואה הדדית

חוק הירושה קובע כי בני זוג רשאים בהחלטה משותפת לערוך צוואות המסתמכות אחת על השנייה.

בני הזוג קובעים הדדית כי בפטירתו של אחד מהם הרכוש יעבור לשני. הם יכולים גם לקבוע בצוואה כי לאחר פטירת שניהם הירושה תעבור לאדם אחר, למשל לילדיהם. כמו כן הם גם יכולים לקבוע כי הירושה של שניהם תעבור ישירות לילדיהם.

 בן זוג  רשאי להוריש את עזבונו או חלק ממנו לבן זוגו וגם לגורם שלישי, וניתן לערוך צוואות אלו בשני מסמכים נפרדים שנערכו בו זמנית ובין אם במסגרת מסמך אחד.

אם בני הזוג עושים צוואתם ביחד במסמך אחד, הצוואה ההדדית נקראת גם צוואה משותפת. בצוואה זו אין שאלה בדבר הידיעה וההסתמכות.

כאשר נעשות שתי צוואות במועד אחד ויש הסתמכות של כל אחד מבני הזוג על צוואת בן זוגו, הרי שגם אז חלות ההוראות של צוואות הדדית, משום שגם אז ישנה הסתמכות. ברור כי בכדי שהצוואות יוגדרו כצוואות הדדיות, על בני הזוג לדעת האחד את הוראות המצווה השני.

כאשר בני הזוג לא מסכימים על תוכן הצוואות והם עושים צוואות נפרדות, ומורישים את רכושם בלי הסתמכות על הוראות בן זוגם – צוואתיהם אינם צוואות הדדיות, ולא חלים עליהם המגבלות הקבועות בעניין צוואה הדדית.

 

חוק הירושה קובע כי צוואה הדדית, בניגוד לצוואה רגילה, מגבילה את האפשרות לשנות את הצוואה. ההגבלה על שינוי הצוואה הינה לאור הסתמכות בן הזוג. התוצאה היא שלפני שינוי הצוואה בחיי בן הזוג, יש ליידע אותו על הכוונה לשנות את הצוואה.

במקרה שבן הזוג נפטר יש מגבלות נוספות על שינוי הצוואה. ההגבלות כאמור נובעות מכך שבן הזוג שנפטר הסתמך, ועשה צוואה בהתאם, וכעת הוא אינו יכולה לשנותה.

 

חלוקת רכוש נפטר במקרה שלא הותיר אחריו צוואה

 

במצב דברים שכזה, חוק הירושה קובע כי היורשים הם "היורשים ע"פ דין".

היורשים ע"פ דין הם מי שהיה במות המוריש בן-זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

 

באשר לאופן חלוקת הרכוש ליורשים ע"פ דין, נקבע כי במקרה ובו לא קיימת צוואה בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון מחצית במידה ולמוריש בעת פטירתו היו ילדים או נכדים או הורים.

 

לעומת זאת, אם הניח היורשים אחים, אחיינים או סבים, חלקו של בן הזוג בעיזבון יהיה שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון.

 

ניתן להיווכח מהאמור, כי הוראות חוק הירושה מורכבות ועשויות שלא לשקף במקרים רבים את רצונו של אדם באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו- לא באשר לזהות היורשים ולא באשר לחלקים שברצונו להשאיר לכל אחד מהם.

 

ככל שאדם מעוניין כי חלוקת רכושו לאדם מותו תהיה ברורה, מסודרת ותשקף את רצונו, מומלץ לו לערוך צוואה באמצעות עורכי דין

כיצד עורכים צוואה?

 

לפי חוק הירושה הדרכים היחידות לערוך צוואה תקפה הן בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

 

בכתב יד–

 

על אדם שהחליט לערוך צוואה בכתב יד יש לכתוב את כולה בכתב ידו שלו, לציין בה תאריך כתוב בידו וכן לחתום אותה בכתב ידו.

צוואה בכתב יד אשר אינה ממלאת אחר ההוראות הללו הינה צוואה פסולה וחסרת תוקף מחייב.

בעדים–

צוואה בעדים הינה הצוואה הנפוצה ביותר כיום, וזו המומלצת ביותר למי שמעוניין בצוואה יציבה, חזקה וכזו אשר לא תעורר מחלוקת לאחר מות המצווה.

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותחתם ע"י המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו.

העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

 

לרוב, צוואה בעדים תערך ע"י עו"ד ובנוכחותו, כאשר אותו עורך הדין יכול לשמש כעד אחד ואדם נוסף כעד השני. אין חובה חוקית לערוך צוואה בעדים בנוכחות עורך דין, אולם מומלץ לעשות כן בכדי להבטיח את תקינותה של הצוואה, תקינותו של הליך עריכתה וחתימתה ומניעת מחלוקות עתידיות במשפחה.

 

יש להבהיר כי עדים לא יכולים לשמש מי שהם זוכים מכוח הצוואה ובני זוגם, זאת על מנת למנוע חשש להתערבות פסולה בצוואה.

 

צוואה בע"פ–

מי שרואה עצמו בנסיבות המצדיקות זאת מול פני המוות- יכול לצוות בע"פ בפני שני עדים השומעים את צוואתו.

במקרה של עריכת צוואה בע"פ, יש לרשום את דבריו של המצווה בזיכרון דברים, לציין את תאריך שמיעת דבריו והנסיבות לעשיית הצוואה בע"פ ולהפקידה ע"י אותם העדים אצל הרשם לענייני ירושה. יש לרשום את זיכרון הדברים, לחתום אותו ולהפקידו אצל הרשם סמוך ככל הניתן לאחר שניתן לעשותם.

 

חשוב לדעת, כי צוואה שנעשתה בע"פ מאבדת את תוקפה ומתבטלת חודש לאחר שחלפו הנסיבות שגרמו לעריכתה בע"פ וככל שהמצווה עודו בין החיים.

 

הפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה–

בדרך כלל, צוואה נחתמת במספר עותקים לפי דרישת המצווה ונמסרת לידיו בלבד.

עורך הדין אינו רשאי למסור את הצוואה או כל עותק ממנה ליורשיו של המצווה, כך שכל האמור בצוואה נותר חסוי עד למותו של המצווה.

היחיד שרשאי לחשוף בפני היורשים את האמור בצוואה הוא המצווה, והדבר נתון לשיקול דעתו האם לעשות כן אם לאו.

צוואה שהופקדה אצל הרשם לענייני ירושה עד מותו של המצווה מהווה ראיה לכאורה כי המצווה בה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

©מורן אברהמי יום טוב - משרד עו"ד