סיפורי הצלחה של המשרד

רשלנות רפואית- רשלנות באבחון התקף לב

 

פיצוי בסך  1 מיליון ₪  לתובע אשר הרופא בקופת החולים התרשל בפענוח בדיקת  האק"ג וקבע שהיא תקינה. למרות שהתובע התלונן על כאבי חזה ממושכים וחולשה לא הואיל להפנותו לבית החולים. בעקבות הרשלנות אובחן באיחור אוטם שריר הלב והתובע נותר על אי ספיקת לב קשה.  

 

התובע ,בן 45 הגיע לרופא בקופת החולים עם תלונה על כאבי חזה גם בזמן מנוחה וכאבי שיניים (התובע שמעולם לא סבל מכאבי שיניים הרגיש שמשהו אינו לא תקין) (חלק מהסימנים לתעוקת חזה הם גם כאבים בשיניים וחניכיים). התובע נשלח לחדר האחות לבצע בדיקת אק"ג , ולאחר מכן שב לרופא אשר העיף מבט לכיוון התרשים וקבע שהתרשים תקין ושלח את התובע לביתו עם מרשם לאקמול.

לאחר יומיים, שב התובע לרופא עם תלונות נוספות של חולשה, שלשולים והקאות (סימן נוסף המחשיד לתעוקת חזה) לאחר בדיקה קצרה, קבע הרופא אבחנה של וירוס ושלח את התובע לביתו.

עוד באותו הערב, כאשר הוא סובל מחולשה קשה וכאבים בחזה, פנה בשארית כוחותיו למיון בבית החולים. בקבלתו לבית החולים עלה מיד החשד לאוטם בשריר הלב, בדיקת דם הצביעה על ערכי טרופונין גבוהים ((טרופונין הוא חלבון האחראי לכיווץ שריר הלב, ערכו עולה במקרה של אוטם שריר הלב ולכן מהווה אינדיקציה מהימנה). והתובע הובהל לצנתור

 

בעקבות האיחור באבחנה, לתובע נגרם נזק קשה לשריר הלב.

לתביעה צורפה חוות דעת בתחום הקרדיולוגיה וחוות דעת פסיכיאטרית. המומחה הקרדיולוגי קבע כי אם התובע היה מופנה לבית החולים בהקדם ניתן היה לבצע צנתור בתובע ולהימנע מהאוטם שחווה. המומחה העריך כי לתובע נותרה נכות בשיעור 75% בשל תפקוד לקוי של הלב לאחר אוטם שריר הלב. פסיכיאטרית העריכה כי  לתובע נכות נפשית בשיעור 20% בגין מצב חרדתי ממושך.

 

התביעה הסתיימה בסך של מיליון ₪ .

 

רשלנות בטיפולי קוסמטיקה

 

רשלנות בביצוע טיפול לייזר

 

פיצוי בסך 300,000 ש"ח לבחורה צעירה אשר עברה טיפול לייזר ונותרה עם כוויות דרגה 2.

 

התובעת, בשנות ה 30 לחייה, ממוצא אתיופי ביקשה לבצע מספר טיפולי פיגמנטציה בגב . היא פנתה למכון פרטי אשר התדהר בניסיונו בטיפול בכהות עור, עם המלצות רבות. 
 

עם תחילת הטיפול הראשון חשה התובעת צריבות חזקות בעור, חשה שעורה עולה באש. 
כששאלה את המטפלת לפשר הצריבה, נאמר לה שזה חלק מהטיפול ואין לה כלל ממה לדאוג.

כשהגיעה התובעת לביתה נחרדה לגלות שגבה מכוסה כוויות נרחבות. בבהלה גדולה פנתה למיון בבית החולים שם אובחנו כוויות בדרגה 2.

 

לכתב התביעה צורפה חוו"ד של מומחה בכירורגיה פלסטית אשר קבע כי מכשירי IPL (בו השתמשו) גרועים ומסוכנים לכהי עור כיוון שעלולים לגרום לכוויות ולפיגמנטציה. המומחה קבע כי ללא ספק כי המכון התרשל בטיפול אחר התובעת.

כמו כן צורפה חוות דעת פסיכיאטרית בה קבעה המומחית כי בעקבות האירוע חלה החמרה במצבה הנפשי של התובעת, פגיעה קשה בתחושת הנשיות וקושי ביצירת קשרים אינטימיים.

במסגרת הליך גישור, התובעת קיבלה פיצוי בסך 300 אלף ₪.

 

 

רשלנות בביצוע הגדלת חזה

 

פיצוי בסך 350,000 ש"ח לאישה אשר בעקבות ניתוח רשלני להגדלת חזה נותרה ללא פטמות וצלקות נרחבות.

 

התובעת, בתחילת שנות ה 50 לחייה, לאחר 5 לידות, ביקשה לשפר את מראה שדיה ועל כן פנתה למומחה בתחום הפלסטיקה על מנת להחדיר שתלי סיליקון.
 

לאחר פגישת ייעוץ קצרה, נקבע מועד לניתוח בו הוחדרו השתלים. מספר ימים לאחר הניתוח, חשה התובעת כאבים חזקים באזור הפטמות עם ריח של מוגלה. כאשר הורידה את התחבושות נדהמה להבחין בהפרשות מרובות מהפטמות. המנתח המליץ למרוח משחה אנטיביוטית ולבצע שטיפות עם סבון.
למרות הנחיות המנתח, מצבה החמיר, ריח של ריקבון עלה מהפטמות וצבען שחור. בדחיפות פנתה לבית החולים שם הוחלט לבצע הוצאה של השתלים יחד שטיפות.
במשך חצי שנה נותרה התובעת ללא שתלים.

לאחר ריפוי המקום, ביקשה התובעת מהמנתח לבצע החזרה של השתלים ותיקון מראה הפטמות, אשר התעוותו מאוד. הניתוח הנוסף כשל גם הוא, כשאר הותיר אותה עם שתלים לא פרופורציונאלים, צלקות נרחבות וחוסר תחושה בפטמות.

לתביעה צורפה חוות דעת של כירורג פלסטי אשר קבע כי הניתוח הראשון בוצע ברשלנות עת פגע המנתח באספקת הדם של צינורות החלב דבר שגרם לנמק הפטמות ולזיהום נרחב.

 

בעקבות הניתוח הכושל מצבה הנפשי של התובעת הידרדר מאוד.

לפני האירוע הניתוח, הייתה אם ואישה בריאה בגופה ובנפשה, ותפקדה בצורה מלאה וניהלה אורח חיים פעיל ועשיר ביותר. מאז הניתוח מצבה הידרדר . כל ניסיון להמשיך בחייה עולה בתוהו. שכן היא עסוקה במראה שדיה.

מצבה המשפחתי של התובעת גם הוא ספג מהלומה. היחסים האינטימיים שהיו פעילים טרם לכן לא חזרו למסלולם.

 

התביעה הסתיימה בפיצוי בסך 350 אלף ₪.

 

 

​ 

רשלנות באבחנת גידולים סרטניים

 

איחור באבחון מלנומה

 

פיצוי בסך 500,000 ש"ח בגין רשלנות באבחנה מוקדמת וטיפול במלנומה ממאירה ורשלנות בביצוע ניתוח להסרת בלוטת הזקיף!

 

תביעה שהוגשה כנגד רופא העור בקופת החולים וכנגד הרופאים המנתחים בבית החולים.

 

התובע, בשנות ה 60 לחיו, מתווך במקצועו אשר מרבה להסתובב בשעות היום מחוץ למשרד, ובעל גוון עור בהיר, פנה לרופא עור לצורך בדיקת שומות ספציפיות. הרופא, מעבר לאותן שומות, לא דאג לבצע בדיקה מקיפה לתובע על מנת לאבחן נקודות חשודות נוספות. לאחר חצי שנה פנה שוב לרופא עור  בשל נגעים בכף הרגל אשר אובחנו כמלונומות עמוקות ומסוכנות. כמו כן נמצא גם מלנומה בירך שמאל.

 

לאור עומקה של המלנומה בירך שמאל, נאלץ התובע לעבור הליך של כריתת בלוטת הזקיף.
בבית החולים החליטו "להגדיל ראש" ובניגוד לכל התוויה רפואית, ביצעו כריתה של בלוטת הזקיף  גם בירך ימין.

מדובר בניתוח מורכב, אשר טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים כגון זיהום ובצקת לימפטית, ועל כן יש לבצעו רק כאשר יש אינדיקציה רפואית ובידי רופא אשר מיומן בטכניקה זו.

 

הניתוח אכן גרם לזיהום בשתי הרגליים ולבצקת לימפטית כרונית, ממנה סובל התובע עד היום ומשפיעה על כל תחומי החיים.

 

לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה בתחום העור אשר קבע כי  לו התובע היה מופנה לבדיקת סקר בשלב מוקדם יותר, ו/או למצער היתה נערכת בדיקה גופנית כוללת לאיתור נגעים חשודים, ניתן היה למנוע את המחלה או לגלותה בשלבים מוקדמים דבר שהיה חוסך מהתובע ומשפחתו סבל וכאב.

 

בנוגע לכריתת בלוטות הזקיף קבע המומחה כי ההליך הכירורגי בבית החולים היה הליך אגרסיבי שאינו על פי הנהלים המקובלים, ושלא לצורך ושגרם לתובע נזק בלתי הפיך.

 

 

איחור באבחון המניגיומה

 

פיצוי בסך 1.5 מיליון ₪  בגין רשלנות באבחון המינגיומה!

 

התובעת, בת 65 בזמנים הרלוונטיים, סבלה במשך תקופה ממושכת מחוסר יציבות בהליכה ומבריחות שתן . רופא המשפחה אליו פנתה דאג להפנותה למומחים שונים כגון א.א.ג, אורולוג ואף נוירולוג אך כולם לא מצאו בעיה פתולוגית . התובעת המשיכה להתלונן במשך תקופה אך ללא מענה קליני.  

לאחר חצי שנה, החלו להתווסף לתלונתיה גם תלונות על בריחת צואה!

(ממצא של בריחת שתן וצואה הינו ממצא מדאיג שצריך להדליק נורה אדומה אצל הרופא המטפל לחשד לפגיעה בעמוד שדרה).  הרופאים לא ייחסו חשיבות קריטית  לתלונה על אי שליטה על סוגרים  והמשיכו לטפל בתובעת בכדורים נוגדי דלקת.

 

תוך זמן קצר  מאוד מצבה הלך והדרדר, היא סבלה מחולשה קשה בשתי הרגליים, כמעט ללא יכולת ללכת.  
רק בשלב זה, כשמצבה החמיר מאוד , הואילו להפנותה לבדיקת MRI  אשר הדגים את הנורא מכל-  גידול גדול הלוחץ את חוט השדרה אשר גורם לסימפטומים של חוסר שליטה על סוגרת וחוסר יציבות.

 

התובעת נותחה מיידית להסרת הגידול הלוחץ, אך למרבה הצער, הנזק שנגרם היה בלתי הפיך והיא נותרה מוגבלת מאוד בהליכתה.

 

לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה בתחום הנוירוכירורגיה אשר קבע כי במועד האבחון, הגידול כבר לחץ מאוד על חוט השדרה  כך שהסיכויים לכריתת ההמנגיומה ללא נזק נוירולוגי היו נמוכים מאוד . 

עוד טען המומחה כי סיכויי ההחלמה מנכות נוירולוגית בשל גידול לוחץ, הינם ביחס ישר למצבו הנוירולוגי של החולה בזמן הניתוח ולזמן הימשכות הסימפטומים. ככל שמשך הלחץ על חוט השדרה והעצבים ארוך יותר כך הסיכוי להיוותרות נכות צמיתה גדל . חולה עם תלונות ממושכות של למעלה מחצי שנה סיכוייה שהחולשה תחלוף, קלושים.

 

לתביעה צורפה גם חוות דעת של מומחה בתחום רפואת המשפחה אשר קבע את רשלנות הרופאים המטפלים במסגרת קופת החולים. לטענתו, כאבי גב ממושכים וחוסר יציבות המלווים בתלונות על בריחת שתן וצואה היו צריכים להדליק נורה אדומה לפגיעה נוירולוגית בעמוד השדרה ומצריכה בירור ע"י CT או MRI.

 

תלונות על  חוסר יציבות וכאבי גב בשילוב ממצא של כוח גס ירוד חייב לחשוד בכיוון רחב יותר של פגיעה נוירולוגית .

 

התובעת קיבלה פיצוי בסך 1.5 מיליון ₪ .

           

פיצוי בסך 5 מיליון ש"ח - רשלנות במהלך הלידה אשר גרמה לשיתוק מוחין של הילוד!

 

 

 

תביעה בגין פוליסה "מחלות קשות"- התקף לב

 

פיצוי בסך 150 אלף שח בהתאם לכיסוי "התקף לב" בפוליסת מחלות קשות.

 

התקף לב הוא אירוע טראומתי, אשר גם אם נגמר בצנתור "בלבד", עדיין מותיר צלקות נפשיות.

חשוב להדגיש, תביעה שנדחתה ע"י חברת הביטוח אינה סוגרת את ההליך!

לרוב, הדחיות אינן מוצדקות ולכן יש חשיבות רבה לפנות לעו"ד המתמחה בפוליסות מחלות קשות ומתמצא בדקויות הרפואיות.

 

התובע, בן 55  הגיע לביה"ח עם כאבים בחזה המקרינים ללסת וקוצר נשימה.

בבדיקת דם נמצא כי ערכי הטרופונין גבוהים מהנורמה (טרופונין הוא חלבון האחראי לכיווץ שריר הלב, ערכו עולה במקרה של אוטם שריר הלב ולכן מהווה אינדיקציה מהימנה). הוא הובהל לחדר צנתורים שם נמצאה חסימה של 100% .

חברת הביטוח דחתה את פנייתו הראשונית של התובע בטענה שתרשים האק"ג אינו מצביע על אוטם לבבי ועל כן אינו עומד בהגדרות הפוליסה לפיצוי.

עם קבלת מכתב הדחייה, הגשתי תביעה לבית משפט בצירוף חוות דעת של מומחה בתחום הקרדיולוגיה אשר  בחן שוב את תרשימי האק"ג וטען באופן חד משמעי כי הם מצביעים על אוטם בשריר המלווה בחסימה של כלי דם כפי שהוכח גם בצנתור.

 

  

 

תביעה בגין פוליסת מחלות קשות- "סרטן"

 

פיצוי בסך 250 אלף ש"ח למבוטח אשר סבל ממלנומה ממאירה אשר חסרת הביטוח דחתה אותו בטענה כי לא מודבר בסרטן ממאיר.

לאחר הגשת תביעה והגשת חוות דעת אונקולוגית, קיבל התובע את מלוא הפיצוי לפי הפוליסה שברשותו.

רשלנות רפואית

לחץ בחזה עם הקרנה ליד שמאל ואקג לכאורה תקין.... האמנם?

תביעת רשלנות רפואית שהגשתי כנגד קופת חולים בגין פענוח שגוי של אק"ג והסתיימה בפיצוי של 500,000 ₪ !!!

התובע , בן 45 הגיע לקופת החולים עם תלונה על כאבי חזה גם בזמן מנוחה וכאבי חניכיים (סימן לתעוקת חזה) .
בדיקת אק"ג שבוצעה לתובע פוענחה בטעות כתקינה והתובע נשלח לביתו עם אקמול.
לאחר יומיים, שב התובע לרופא עם תלונות על שלשולים והקאות (עוד סימן מחשיד לתעוקת חזה) ושוב נשלח לביתו באבחנה של וירוס.
עוד באותו הערב, כאשר הוא סובל מחולשה קשה וכאבים בחזה , פנה בשארית כוחותיו למיון , בבדיקת דם נמצא כי ערכי הטרופונין גבוהים (אנזים שרמתו עולה כאשר נגרם נזק לשריר הלב) והתובע הובהל לצנתור בשל אוטם נרחב.
התובע סובל כיום מתפוקת לב קשה, אינו מסוגל לעבוד וחי מקצבאות ביטוח לאומי.

להיוועצות במקרים דומים, למימוש מלוא זכויותיכם, פנו אליי.

©מורן אברהמי יום טוב - משרד עו"ד ונוטריון